בראש מחלקת נזקי גוף של משרדנו עומד עו"ד בועז אלקלעי, בעל ניסיון של 20 שנה בתחום זה.
הקדמה: דיני נזיקין
בתחום המשפטי של נזקי גוף נכללות תביעות בגין רשלנויות רפואיות, והן המורכבות ביותר שכן מצריכות חוות דעת רפואיות אשר נכללות הן לעניין הנזק אשר נגרם לתובע והן לעניין סבירות ואיכות טיפול רפואית.
קשה מאד לקבוע מהי המתאימה ביותר לפגיעת או תאונת עבודה. מדובר בהגדר כתאונת עבודה אפשרית, כמחלה מקצוע ולעתים כתוצאה ממיקרוטראומה (פגיעה זרה חוזרת ונשנית).
להלן ההגדרות של כל אחד משלושת סוגי הפגיעות, כולן מוגדרות כפגיעות בעבודה.
כמו כן, התחום המשפטי של תביעות פיצויים המוגשות בגין נזקי גוף כולל בתוכו: תביעות שנגרמו עקב נזקי גוף כתוצאה תאונות עבודה או תאונות, ונזקים שנגרמו בתאונות ואירועים אחרים, פונקציה שילוב עבודה או שימוש במנועי. התקלות נזקי גוף כולל בתוכו גם נזקים שנגרמו לנפש וניתן בעזרת חוות דעת מתאימה להוכיח נזקים פסיכיאטריים המתאימים.
תביעות לפיצויים בגין נזקי גוף יכולים להיות מורכבות למדי. הן דורשות מטעם עורך הדין שרופא ניסיון בתחום, הכרות עם התחום הרפואי ויכולת משפטית מעולה, בהתחשב בכל תביעה בגין נזק שנפגע להוכיח את הפגיעתו על ידי חוות דעת רפואית ערוכה כדין. על חוות הדעת להתייחס לאופי הפגיעה, חומרתה, אחוזי נכות (אם קיימים) והקשר הסיבתי בין עילת התביעה לנזק הגופני.
1. תאונת עבודה
את המשפטית של המושג תאונת עבודה ניתן למצוא בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי. החוק הנ"ל מגדיר תאונת עבודה כ-'תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו של הנפגע'. על מנת שתאונה תחשב כתאונת עבודה, צריכים למלא שני תנאים עיקריים: האחד, שהתאונה קרתה שעות עבודתו של הנפגע, והשני שהתאונה קרתה בעקבות תנאי העבודה בהם נאלץ הנפגע לעבוד.
בנוסף, החוק קובע, כי העובד מתחיל את יום עבודתו עם יציאתו מביתו לכיוון מקום עבודתו, ומסתיים את יום עבודתו עם כניסתו חזרה לביתו בשובו ממקום עבודתו. סו, תאונות אשר קורות בדרך מהבית לעבודה או בדרך חזרה מהעבודה הביתה, ייחשבו לצורך העניין "תאונות עבודה", והנפגע יכול לדרוש פיצוי בגין נזקיהן מן המוסד לביטוח לאומי. על מנת שהתאונה תוכר כפגיעה בעבודה יש להוכיח כי יש פגיעה בעבודה תוך כדי ביצוע עבודה ושהחבלות מהן סובל הנפגע התרחשו למעשה מתאונה זו.
פגיעות מיוחדות - חשוב לציין גם פגיעות של עובד בזמן השתלמות ופעילות חברתית או אירוע של אדם אחד, לבקש אישור, להיחשב כקשה בעבודה, בעיקר אם יש קשר ממשי והדוק של הפעילויות במימון העובד והעמידה בתנאים.
2. מחוז מקצוע
מחלה אשר לוקה בה בעקבות תנאי ההגדרה של "מחלת מקצוע". על מנת שקיים תוכר בין כמחלת מקצוע על ידי הביטוח הלאומי, על הנפגע להוכיח כי קיים קשר תנאי עבודתו ובין המחלה ממנה הוא סובל. לאחר וכלל ברשימת מחלות סגורה (רשימה מפורטת של התרופות המוכרות בתקנות הביטוח הלאומי), מחלות שאינן מופיעות בה, אינן יכולות להיות מוכרות כחול מקצוע, גם אם יוכח שקיים קשר ישיר בינן ובין תנאי עבודתו של הנפגע. הדבר יוצר לא פעם בעייתיות קשה לנפגעים רבים, אשר מוצאים אותם ללא כל פיצוי על נזקיהם.
דוגמאות לגורמים למחלות מקצוע העשויות להיות מוכרות לצורך נפגעי עבודה:
- חשיפה פיזיולוגית: כגון ישיבה ממושכת על הברכיים (מחלת הרצפים), תנועות חוזרות ונשנות של כף היד (CTS) וכו'.
- חשיפה פיזיקאלית: כגון ירידה בשמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש, עבודה עם מכשירים רוטטים, אבק מזיק (אזבסט), קרינה.
- חשיפה כימית: חומרים נדיפים, דלקים, רעלים היכולים לגרום להופעת סוגי סרטן שונים ופרקינסון.
- חשיפה ביולוגית: חיידקים, וירוסים. כתוצאה מחשיפה לנוזלי גוף, עשויים להידבק במחלות מדבקות כמו שחפת, הפטיטיס C ועוד.
3. מיקרוטראומה
תורת ה"מיקרוטראומה" (Microtrauma) פותחה לאורך השנים ע"י בתי הדין לעבודה, לצדה התפתחה פסיקה הנוגעת לחוק הביטוח הלאומי במסגרת תביעות בגין פגיעות בעבודה. פירוש המושג מיקרוטראומה הינו גרימת נזק גופני כתוצאה מפגיעות זעירות חוזרות ונשנות באיבר מסוים של הגוף לאורך זמן ממושך. הדבר דומה למצב בו טיפות מים מטפטפות אט-אט על אבן ומצליחות בסופו של דבר לחצוב בה חור.
עיקרון זה, הדומה לנזק הנגרם בדומה לנזקי "המים המטפטפים", לוקח בחשבון מקרים בהם עובד נדרש לבצע פעולות מסוימות באופן קבוע ודומה משך תקופה, ובמהלכה נוצרים נזקים כרוניים המגיעים כדי נכות רפואית ו/או נכות תפקודית אצל אותו עובד, באיבר המופעל בגופו במסגרת אותה פעולה חוזרת ונשנית.
ניתן לחלק, אם כך, את רכיבי המיקרוטראומה ליסודות הבאים:
(א) פגיעות זעירות; (ב) פגיעות חוזרות ונשנות; (ג) נזק ממשי; (ד) קשר סיבתי בין הפגיעות לנזק.
להלן הדוגמאות:
- ידיים- תסמונת התעלה הקרפלית: עבודות הדורשות אימוץ שורשי כפות הידיים או יישור וכיפוף קיצוניים (קלדניות, מנקות הסוחטות סמרטוטים, ספרים, עובדים עם כלים רוטטים).
- גב- פריצת דיסק, בלט דיסק: עבודות הדורשות כיפוף ויישור בלתי פוסק של הגב וכיוב' (סבלים, נהגי משאיות כבדות).
- כתפיים- קרע ברצועות: עבודות המבוצעות תוך הרמת הידיים מעל גובה השכמות וכיוב' (צבעים, מוסכניקים, נגרים).
- ברכיים- קרע במיניסקוס: עבודות הדורשות כיפוף ויישור של הברכיים (רצפים).
- מרפק- טניס אלבו: עבודות הדורשות כיפוף ויישור של היד והאמה או עבודה מאומצת עם היד והאמה וכיוב' (פחחים, צבעים, נגרים).
- רגליים- דליות ברגליים: עבודות הדורשות עמידה או הליכה ממושכות וכיוב'. (דוור, טבח, אחות).
- מחלת הסרטן: חשיפה לקרינה, עבודה הכרוכה בחשיפה לחומרים כימיים וכיוב' (כבאים, עובדי הנמלים, צבעים, תעשיית המתכות, תעשיית הגומי, מפעלים כימיים, עובדי חשמל, סלילת כבישים, זיפות גגות, עבודה עם אסבסט).
- אסתמה, COPD: עבודה הכרוכה בחשיפה לחומרים מגרים כגון אבק, חומרים כימיים וכיוב' (נגרים, פועלים).
את קיומה של פגיעה שכזו יש להוכיח בדרך כלל במסגרת ערעור בפני בית הדין לעבודה, מאחר והמוסד לביטוח לאומי נוטה לדחות על הסף תביעות המוגשות על פי תורת המיקרוטראומה. מדובר בנושא מסובך להוכחה מאחר וההוכחה נעשית ברוב המקרים באמצעות חוות דעתו של רופא מומחה בתחום בו נפגע העובד. הרופא קובע באם אכן קיים קשר סיבתי בין הפעולות החוזרות שביצע הנפגע במסגרת עבודתו ובין הנזק שנגרם לאיבר הרלוונטי בגופו.
4. תביעות ביטוח
תחום זה מתייחס לתביעות נגד חברת ביטוח בגין פוליסות הקיימות לנפגע ושבגינן הוא זכאי לתגמולי ביטוח, כגון פוליסה לתאונות אישיות, נכות מעבודה, אובדן כושר השתכרות ועוד.
5. תאונות תלמידים
תחום זה מתייחס לפגיעה שנפגע תלמיד בבית הספר או מחוץ לבית הספר. הזכות לפיצוי חלה גם לפגיעה במסגרת שעות הלימודים וגם מחוץ לשעות הלימודים, גם בשטח בית הספר וגם מחוצה לו, ובמשך 24 שעות מכוח פוליסת תאונות אישיות.
6. רשלנות רפואית
תחום זה קשור לנזקים הנגרמים בהליך או שירות רפואי רשלני, בגינה זכאי הנפגע לפיצוי. כך בין תחום תחום זה להולדה בבלה, אי אבחון מחלה במועד, טיפול שגוי ועוד.
נזקי גוף
| הקדמה
